#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אילן המיסך ע&quot;ג הארץ ואינו גבוה מהארץ ג' טפחים, האם מטלטלים בכולו ומדוע ?	כן, אך רק עד בית סאתיים, דהו&quot;ל דירה שתשמישה לאוויר.	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שורשי אילן למטה מג' טפחים, או למעלה מג' טפחים, או שיש חלל ג' טפחים תחתיהם, או היוצאים מהגבוהים מג' אך היוצא אינו גבוה ג' האם עולים בהם בשבת ?	למטה - עולים.</p><p dir='rtl'>למעלה או שיש חלל תחתיהם - אין עולים.</p><p dir='rtl'>היוצא מלמעלה למטה - לרבה עולים, דפחות מג' לקרקע כקרקע. לר&quot;ש לא, דמכח איסור אתו.	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אילן הנמצא בתוך אמת המים או בקרן זווית ויש כותל מצידו אחד או מב' צדדים, ומע""ג הדפנות אין ג' טפחים, האם עולים לו בשבת?<p></p><p dir=""rtl"">ואיך הדין ביוצא דרך ארובה, ומה החידוש?</p>"	מצד אחד אין עולים.</p><p dir='rtl'>מב' צדדים מח' רבה ורב ששת.</p><p dir='rtl'>ע&quot;ג ארובה רב יוסף התיר, ואמרינן דהוא רק כרבה, וקמ&quot;ל דלרב ששת אסור, דלא נימא ביתא כמאן דמלי דמי.	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתנן גבי אילן דשורשיו גבוהים מן הארץ ג&quot;ט אין עולים בו, מה החידוש ? (2)	א. לרב ששת אע&quot;ג דהדר כייפי.</p><p dir='rtl'>ב. לרבה אע&quot;ג דצידו האחד שווה לארץ.	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נתלים או נשענים באילן ?</p><p dir='rtl'>והאם עולים לו מבעוד יום ונשארים בשבת ? </p><p dir='rtl'>והאם מטפסים בבור וגדר ומ&quot;ט ?	אין נתלים או נשענים, וגם אין מטפס מבעוד יום.</p><p dir='rtl'>בבור וגדר שרי לטפס אף בשבת. דאין האיסור של עלייה באילן משום טירחא, אלא שמא יתלוש.	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירת הברייתות האם העולה באילן ירד או לא ירד ? (3)	א. עלה מבעוד יום ירד, משחשיכה לא ירד.</p><p dir='rtl'>ב. עלה בשוגג ירד, במזיד לא ירד.</p><p dir='rtl'>ג. איירי בשוגג, ופליגי אי קנסו שוגג אטו מזיד.</p><p dir='rtl'>[גם ס&quot;ד בגמ' לתלותו במח' ר' יהושע ור&quot;א גבי מתנות].	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הנידון אם עלה באילן ירד בשבת או לא ירד, תלוי במח' ר' יהושע ור&quot;א בניתנים במתנה אחת שנתערבו בניתנים בד' ?	לס&quot;ד תלוי, דפליגי אי יעשה בקום ועשה או בשב ואל תעשה.</p><p dir='rtl'>למסקנא אינו תלוי, די&quot;ל דבאילן דאינו מקיים מצווה לא אמר ר&quot;א דיעשה. ומאידך י&quot;ל דכיון דבשוא&quot;ת הוא עושה עבירה כמו בידים לא אמר ר' יהושע.	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה התי' לסתירה האם עולים באילן יבש לס&quot;ד ומסקנא ?	לס&quot;ד מה דאסור הוא כשגזעו מחליף. ומקשינן דא&quot;כ אינו קרוי יבש.</p><p dir='rtl'>אלא בימות הגשמים אסור גם יבש, שאינו ניכר אינו יבש מיבש וגזרינן אטו.	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למאי דאוקמינן הא דיעלה באילן יבש בימות החמה, הא נתרי פירי, והא נתרי קינסי ?</p><p dir='rtl'>וכן איך א&quot;ש עם עובדא דרב דאסר לבני אפסטיא אף בגידודא ?	איירי בדליכא פירי וליכא קינסי, כגון בגידודא.</p><p dir='rtl'>ורב בקעה מצא וגדר בה גדר, אך מעיקר הדין שרי.	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירת הברייתות האם מותר להלך ע&quot;ג עשבים בשבת ? (5)</p><p dir='rtl'>ואיך להלכה ?	א. לחים אסור יבשים מותר.</p><p dir='rtl'>ב. בימות החמה אסור שמשיר זרע, ימות הגשמים מותר שאין בהם זרע.</p><p dir='rtl'>ג. יחף אסור דנאחזים בין אצבעותיו ונתלשים, לובש מנעל מותר.</p><p dir='rtl'>ד. כשמנעלו כפול מתחתיו אסור, דהעשבים נאחזים שם ונתלשים, אינו כפול מותר.</p><p dir='rtl'>ה. בעשבים ארוכים (שרכא) אסור, קצרים מותר.</p><p dir='rtl'>ולמאי דקי&quot;ל כר&quot;ש דאינו מתכוון מותר, הכל מותר.	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה איסור לומדים מקרא ד&quot;אץ ברגלים חוטא&quot; (3)	א. שלא לילך ע&quot;ג עשבים בשבת. [באופנים האסורים].</p><p dir='rtl'>ב. שלא לכוף אשתו לדבר מצווה.</p><p dir='rtl'>ג. שלא לבעול ולשנות שמטריחה. [שלא לדעת, אבל לדעת טוב הוא שיעשה כל בניו זכרים].	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין שהכופה את אשתו לדבר מצווה הוויין ליה בנים שאינם מהוגנים ?	&quot;גם בלא דעת נפש לא טוב.&quot;	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה כתוב על אשה התובעת בעלה לדבר מצווה ומנ&quot;ל ?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש עם מה שנתקללה האשה שתתבייש מלתבוע בפה ?	יהיו לה בנים שאף בימי משה לא נמצאו כמותן. </p><p dir='rtl'>דיתרו אמר למשה לבקש נבונים, ולא נמצאו.</p><p dir='rtl'>וביששכר דכתיב עליה ותאמר אלי תבוא, כתיב ומבני יששכר יודעי בינה וכו'.</p><p dir='rtl'>והיינו דארצויי ארצייה קמיה, ולא לתבוע בפה.	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ז' קללות לאשה נרמזו בפסוק: &quot;הרבה ארבה, עצבונך, והרונך, בעצב תלדי בנים, ואל אישך תשוקתך, והוא ימשול בך&quot; ?	הרבה ארבה - דם נדה, ודם בתולים.</p><p dir='rtl'>עצבונך - צער גידול בנים.</p><p dir='rtl'>הרונך - צער הריון.</p><p dir='rtl'>בעצב תלדי בנים - צער לידה.</p><p dir='rtl'>ואל אישך תשוקתך - שמתאווה לבעלה כשיוצא לדרך.</p><p dir='rtl'>והוא ימשוך בך - הבעל תובע בפה, והאשה רק בלב.	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו ג' קללות נוספות לאשה על ז' שבפסוק לרב דימי ולמתניתא ?<p></p><p dir=""rtl"">ומ""ט לית ליה לרב דימי הא דמתניתא ?</p>"	רב דימי: עטופה כאבל. אסורה לכל אדם. [דאסירי לבי תרי, דיחוד גם לאיש אסור]. וחבושה בבית האסורים.</p><p dir='rtl'>מתניתא: מגדלת שער כלילית, ומשתנת מים כבהמה, ונעשית כר לבעלה.</p><p dir='rtl'>לרב דימי הוא שבח לה, שמשתנת בצניעות, ואין לה טורח בתשמיש כשל איש.	<br/>עירובין דף ק		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יש ללמוד מהחיות דלהלן: פרידה, חתול, נמלה, יונה, תרנגול ?	"<p dir=""rtl"">פרידה: שכורעת ומשתנת.</p><p dir=""rtl"">חתול: צניעות, שאינו מטיל רעי בפני אדם, ומכסה צואתו.</p><p dir=""rtl"">נמלה: גזל, שאינה גוזלת מאכל חברתה.</p><p dir=""rtl"">יונה: עריות. שאינו נזקק אלא לבת זוגו.</p><p dir=""rtl"">תרנגול: דרך ארץ, שמפייס ואח""כ בועל.</p><br>"	<br/>עירובין דף ק		
